חג הפורים -
חג זה אינו נזכר בתורה ומקורו בנס ההצלה של עם ישראל, בכל מדינות פרס ומדי שהתרחש
בימי אחשוורוש כפי שסופר בהרחבה במגילת אסתר.
בפורים אנו שמחים על הנס הגדול שאירע לאבותינו בימי אחשוורוש, כפי שמספרת לנו בפרוטרוט "מגילת אסתר". מדובר בתקופת-הביניים בין בית-המקדש הראשון לשני, לפני 2,358 שנה (בשנת ג'תד, 356 לפני ספירת הנוצרים).
י"ג באדר- תענית אסתר , זכר לתענית אסתר , לפי המסורת היה זה צום שלושת ימים.
הימים י"ד וט"ו באדר הם ימי פורים. השווים במצוותם ובמנהגם , אך חוגגים את פורים יום אחד בלבד,
לפי המקום, כלהלן: במרבית המקומות נהוג לחגוג את החג בי"ד באדר כמו שחגגו היהודים בפרס ובמדי. בשושן הבירה חגגו היהודים בט"ו באדר, לכן קבעו חז"ל , שגם בירושלים הבירה יחגגו את החג כמו בשושן הבירה. ולכן ט"ו באדר ידוע כ"שושן פורים" ונחוג בכל עיר המוקפת חומה מימות יהושע בן- נון.
מצוות החג -
ארבע הן המצוות המיוחדות לפורים ושנצטווינו עליהן מפי הקבלה על ידי סנהדרין ונביאים, ואלו הן: מקרא מגילה, משתה ושמחה, משלוח מנות איש לרעהו, ומתנות לאביונים.
קריאת המגילה
משלוח מנות
מתן מתנות לאביונים
קריאה בתורה
אמירת "על הניסים" בתפילה ובזמן בירכת המזון.
משתה ושמחה, סעודה חגיגית.
איסור הספד ותענית.
ממנהגי החג -
"הכאת המן" בפטישים רעשנים ויריות קפצונים בזמן קריאת המגילה, בשעה שמזכירים את המן.
תחפושות, עריכת תהלוכות וריקודים"עד דלא ידע"
- "כשם שנכנס אב ממעיטין בשמחה , כשם שנכנס אדר מרבין בשמחה"
- "על כן קראו לימים האלה פורים- על שם הפור"
- "ומשלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים".
- " חייב אדם להתבשם בפורים עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי"
- "ונהפוך הוא אשר ישלטו היהודים המה בשונאיהם".
